השקעה בפרייבט אקוויטי
הגדלת חלק הפרייבט אקוויטי בתיק ההשקעות הלא סחיר של משקיעות ומשקיעים ישראליים, היא יעד שלנו בלמפרט פמילי אופיס, מאמינים שקרנות הפרייבט אקוויטי אמורות וצריכות לתפוס מקום רחב יותר בתיק של משקיעות ומשקיעים.
אנחנו מאמינים שמשקיעות ומשקיעים ישראליים צריכים ללמוד את התחום וללמוד את הדרך להשקעה בפרייבט אקוויטי. אנחנו רוצים לעזור לכם ולכן להבין את היתרונות שלו (וגם את הסיכונים), לדעת לשאול את השאלות הנכונות ובשורה התחתונה, להשתמש בידע הזה כדי להשקיע בתחום ולהשקיע בצורה שמתאימה לכם.
בפרקי הסדרה Top Tier בפודקאסט שלנו “אלוקציה אהובתי”, נדבר על כל האספקטים של תחום הפרייבט אקוויטי – ההתפתחות שלו לאורך ציר הזמן, המושגים החשובים של התחום, 4 פרקים שנקדיש לארבעת אסטרטגיות ההשקעה השונות של הפרייבט אקוויטי: Co-invest, Buyout, Secondary, Debt, פרק למתרחש בתחום בשוק הישראלי ועוד.
בפרק השני בסדרה מתארח איתי אלנתן, מנכ”ל לידר הון פרטי. אלנתן ייצג בישראל רשימה ארוכה של קרנות, ביניהם גיוס שיא שעשה ב- 2023 ל-CD&R, מרים מיזמים בתחום הפידרים בישראל ומוביל בימים אלה שת”פ בלעדי עם פירמת הקרנות הארבורווסט שיפתח למשקיעות ולמשקיעים ישראלים גישה לקרנות המבוקשות ביותר שלהם.
לידר הון פרטי, אחת מחברות הבנות של לידר שוקי הון, מתמחה בגיוס הון עבור קרנות השקעה גלובליות ובהקמה וניהול של מערך שותפויות השקעה שמיועדים למשקיעים כשירים ומוסדיים. כבית, לידר הנה פירמת בנקאות להשקעות, מהגדולות והוותיקות בישראל.
השקעה בפרייבט אקוויטי: איך בנויה קרן?
קרנות פרייבט אקוויטי בנויות כשותפויות: הן מורכבות משותף כללי שהוא זה שמחליט איך ומתי לבצע את ההשקעות ושותפים מוגבלים שמזרימים את ההון. עבור כל שותפות יש יעדים ברורים, מגבלות והגדרות ברורות מה אותה שותפות הולכת לעשות וזאת למעשה קרן פרייבט אקוויטי.
ישנן מאות פירמות ענק של פרייבט אקוויטי, מביניהן הארבורווסט – פירמת קרנות שהיא ה-General Partner – השותף הכללי בקרנות. התחום הזה התחיל כשכל פירמה הקימה קרן אחת באסטרטגיה ספציפית שבה היא טובה וכל כמה שנים, לאחר שבעצם מימשו את תוכנית השותפות או הקרן, גייסו קרן עוקבת. בשנים האחרונות יש נטייה לפירמות לעסוק בקרנות באסטרטגיות שונות, ואז צריך להבין טוב יותר האם הם טובים במה שהם עושים ולבחון את הדברים האלה לעומק.
השקעה בפרייבט אקוויטי: להכניס את הקרנות הגדולות בעולם לשוק הישראלי (ולהיפך)
אלנתן מתעסק עם המוסדיים בישראל מזה עשור ומספר על תחילת הדרך: “זיהינו פוטנציאל לכך שהנכסים המנוהלים של הגופים המוסדיים גדלו בצורה מאוד משמעותית בעקבות הרבה מאוד רפורמות שנעשו פה, בעיקר החיסכון ארוך הטווח – קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, פוליסות ביטוח וכו’ ומתוך כך האלוקציה לאותם נכסים לא סחירים ואותן קרנות פרטיות הייתה מאוד נמוכה. הרעיון שלנו היה לפתח מומחיות בתחום הזה, להגיע אקטיבית לאותן הקרנות, מהטובות והמבוקשות שיש ולגרום להם להביע עניין בישראל ולהגיע לשוק המקומי.
“עכשיו, ברור שאם גוף ביטוח כזה או אחר שולח מייל לקרן ואומר אני רוצה להשקיע 100 מיליון דולר, אף אחד לא יגיד לו לא. אבל בסופו של דבר השקעה כזאת היא תהליך ארוך של בדיקה ודורשת המון משאבים מצד אותו מנהל קרן, ואם המשקיעים הקיימים שלו בר מזרימים אליו את ההון והוא סוגר את היעדים שלו בצורה מהירה, אין לו אינטרס לקחת את הסיכון הזה. אז מה שעשינו, זה אמרנו אנחנו לוקחים את הסיכון עלינו – אנחנו נשקיע את המשאבים בשבילך וכך נוכל לרכז לך את השוק הישראלי כשוק ולא מול משקיע ספציפי ובעצם לייצר לך בסיס משקיעים מאוד גדול פה בארץ. בדרך הזאת האינטרס של מנהל הקרן ברור.
וכך הצלחנו ממש להביא אלוקציות שמורות לשוק הישראלי, הבאנו קרנות מאוד מבוקשות לשוק. וכשראינו שהמוסדיים מקבלים גישה לקרנות, אבל משקיעים פרטיים, שנמנים על אלה שיכולים להשקיע באותן קרנות, לא מקבלים גישה ובפער הזה הוצעו מוצרים נחותים משמעותית והבאנו פיתרון פשוט גם לעניין הזה.
“אין דבר כזה ‘השקעה אלטרנטיבית’, יש סחיר או לא סחיר”
שנרחיב על אסרטגיות ההשקעה בפרייבט אקוויטי, מילה על המושג השקעות אלטרנטיביות, שהיום הוא נאמר בקלות דעת ולא בהכרח מאפיין את אותה ההשקעה המדוברת.
השאלה היחידה שצריכה להישאל בנוגע להשקעה אלטרנטיבית, היא האלטרנטיבה למה? האלטרנטיבה בסופו של דבר הגיעה ממקום שאם לי יש תיק שמושקע באג”ח ומניות, אני רוצה איזושהי השקעה עם רכיב שלא קשור באופן ישיר לאותם נכסי בסיס, מה שנקרא קורלציה נמוכה (רק בזהירות עם המושג קורלציה). הדרך הפשוטה לבדוק את זה היא להתנתק מהמעטפת ולהבין מהו נכס הבסיס: האם הוא אותו ני”ע סחיר או לא סחיר?
השקעה פרייבט אקוויטי: לשלם את מחיר הנזילות
סחיר זה לאו דווקא בבורסה. ניקח את עולם המטבעות הדיגיטליים, שמצד אחד זה לא שוק ההון אבל יש בזה סחירות. למה זה לא מספק את האלטרנטיבה? משום שזה סחיר. כשמשקיע רוצה ההשקעה אלטרנטיבית הוא צריך לשלם את מחיר הנזילות. לכל מוצר בעל נזילות, בתקופות משבר, גם אם המשקיע עצמו לא זקוק לנזילות, חבריו המשקיעים ידרשו נזילות וכך ערך הנכס שלו ירד. ולכן, אין דבר כזה אלטרנטיבי, יש סחיר ולא סחיר.
הנכסים הלא סחירים נחלקים ל-4: פרייבט אקוויטי: השקעה בחברות פרטיות, עם מספר אסטרטגיות פנימיות, שנרחיב עליהן מיד. החלק השני והמוכר לא פחות הוא נדל”ן – השקעה ישירה בנכס או דרך קרנות, השלישי הוא תשתיות – נכסי תשתיות שלא ניתן לסחור בהן והרביעי הוא חוב שאינו סחיר.
השקעה בפרייבט אקוויטי – אסטרטגיות ההשקעה
בהשקעה בפרייבט אקוויטי, יש 3 אסטרטגיות ליבה: הון סיכון (VC), צמיחה ו-Buyout השוני המהותי ביניהן הוא: שהון סיכון מתייחס לחברות בתחילת דרכן, קרנות צמיחה משקיעות בחברות שצומחות, כלומר הן לאו דווקא בבגרות וקרנות buyout רוכשות שליטה בחברות בוגרות במטרה להשביח אותן.
ובהתאמה, יחס ההשקעה: קרנות הון סיכון משקיעות במיזמים שעדיין לא מפותחים, רמת הסיכון היא גבוהה ולכן קרן כזו תשקיע בד”כ עד 5% באותו סטארט אפ ותעשה פיזור מאוד משמועתי, כשאין לה השפעה על החברות בהן היא משקיעה. בהשקעה בצמיחה – בחברות צומחות – יש אלמנט של טיפה יותר השפעה, בד”כ קרנות ישקיעו סכומים של בין 10%-40% אקוויטי בחברה, אבל לא יגיעו למצב של שליטה ובאסטרטגיית באייאאוט הקרן רוכשת שליטה בחברה, כלומר מעל 50% מניות במטרה להשביח את החברה ולמכור ברווח.
נגזרות לאסטרטגיות פרייבט אקוויטי: Funds Of Funds – קרן של קרנות שמשקיעה בכל מיני סוגי קרנות או רק בקרנות buyout ואז בעצם באותה השקעה בקרן אחת שהמטרה שלה להשקיע בכמה קרנות, אני מקבל פיזור.
אסטרטגיה נוספת של השוק המשני: Secondary. שזה פודקאסט בפני עצמו (צפו לפרק 5 עם דורית זק מהארבורווסט). על רגל אחת: סקונדרי משקיעות, בדומה ל-Funds Of Funds. הן מספקות פיזור, אבל משקיעות בקרנות במהלך דרכן. אם אני משקיע בקרן פרייבט אקוויטי ורוצה לצאת מאותה השקעה, אז אני לא יכול לסחור בה כמו בשוק, אבל יש מסחר דרך גופים בנקאות להשקעות גדולים בעולם שאני יכול למכור את האחזקה שלי וכך אותה קרן סקונדרי נכנסת לנעלי המשקיע באמצע חיי הקרן ויש לזה הרבה יתרונות וגם נותן פיזור.
אסטרטגיית Co-invest תופעל בד”כ עי מנהל שיש לו זרוע Funds Of Funds חזקה והוא יבקש מאותן קרנות להשקיע לצד הקרנות בעסקאות מסוימות ואז מקבל גישה ישירה לאותה רכישה של אותה קרן באייבאוט כמשקיע פסיבי.
“אנחנו, בלידר, חושבים ששלושת האסטרטגיות האלה הן מצוינות למשקיעים פרטיים ובחרנו לעבוד עם הארבורווסט בסקונדרי וקו-אינווסטמט”, מסכם אלנתן.
השקעה בפרייבט אקוויטי: יש אסטרטגיה מועדפת ללקוחות פרטיים?
הרעיון הוא שאם יש משהו שטוב, הוא טוב לכולם. אם מוסדי בחר בהשקעה ספציפית, אחרי שחקר ובדק וחישב והחליט, כנראה שהיא טובה גם למשקיע פרטי. אבל, בשורה התחתונה, כנראה שלמשקיע פרטי נציע אסטרטגיות שהן יותר מגוונות ומייצרות פיזור רחב כמו אסטרטגיית סקונדרי וקו-אינווסט, שהן יותר מגוונות.
השקעה בפרייבט אקוויטי: האם זה הזמן?
ברמת השקעות בשוק ההון: אי אפשר לתזמן את השוק. היכולת של משקיע פרטי או מוסדי לנצח את השוק היא 2% ואף פחות. היתרון של השקעה בפרייבט אקוויטי, הוא שקרנות התחום פשוט לא מפסידות כסף. כי גם אם בחרתי בתזמון לא טוב, לא שילמתי על זה. אם לא ניתן לתזמן את השוק, זה סיכון שאני מעדיף לא להיכנס אליו. בהשקעה בפרייבט אקוויטי, אנחנו לא משקיעים, אנחנו מתחייבים. מתחייבים לשותפות בקרן, שברגע שהיא תאתר השקעות ראויות בהתאם לאותן הגבלות והגדרות, היא תבצע את ההשקעה ובאופן יחסי תקרא לכסף מהמשקיעים.
דבר נוסף שקרנות פרייבט אקוויטי עושות, בדיוק בשביל להתמודד עם השקעות בתקופות משבר, הן יחלקו את תקופת ההשקעה שלהן בין 3-5 שנים כי בתקופה כזאת, בהתאם לסטטיסטיקה, הן מתגברות על מחזוריות השוק. לכן כל מיני פתרומות שעושים דיפלויימנט לכסף במיידי עלוללות לסכן אותי וגם את מנגנון שהקרן עובדת בו, אני רוצה להשקיע בקרן שתכוון לדמי הצלחה, לא לדמי ניהול.
טיפ קטן מאיתי אלנתן
“המשאבים של הקרנות מוגבלים, הן לא בנויות לעבוד עם כמות גדולה של משקיעים ישירים. אז, יש פירמות שמבינות שרמת הידע של משקיע כשיר היא נמוכה ולכן גם החשש שלו גבוה ואז הן מייצרות מיני מוצרי כלאיים, שנקראים אבר-גרין. אלה מכילים מיני מנגנוני רידמפשן ו.. אני אומר לכם, אתם פשוט לא מקבל את אותו המוצר.”
אי אפשר לשכלל את השוק הזה. השקעה בחברה פרטית, עכשיו אני רוצה לשכלל אותה – ברגע שהנפקתי אותה היא לא אלטרנטיבית היא סחירה. ולכן השוק הזה, ככל שהוא לא יעיל, אפשר יותר להשקיע בו. קרנות הגידור פרחו בשנות ה-80 כי שוק ההון לא היה יעיל. היום כבר קשה לייצר אסטרטגיות כאלה בשוק הסחיר. רק לשים לב שאין ארוחות חינם. וזה לא נורא כמו שחושבים, ברגע שמבינים שיש קריאות של כסף, יש חזרות של כסף הקונספציה שהכסף שלי נעול ל-10 שנים היא לא קרובה בכלל למציאות.
השקעה בפרייבט אקוויטי: שבירת מיתוס ה-10 שנים
תקופת השקעה בפרייבט אקוויטי היא ל-10 שנים. אבל: תקופת ההשקעה של קרן היא 5 שנים. 20% מההתחייבויות שלי ייקראו בכל שנה נוכחית. בכל שנה יירכשו חברה או מספר חברות. מודל ההשבחה נע בין 3 ל-5 שנים לכל חברה, כלומר חברה שרכשתי בשנה הראשונה, תימכר בשנה השישית וכן הלאה.
רכישה בשנה חמישית, תימכר בשנה העשירית, אבל השנה העשירית היא זנבות. הדרך לבדוק את היעילות, כמה מהר הכסף חזר למשקיע היא IRR. קרנות פרייבט אקוויטי צריך להסתכל גם על המכפיל וגם על ה- IRR. המכפיל הוא מה הערך שנוצר. קרן שקראה במצטבר למיליון דולר והחזירה למשקיע במצטבר 3 מיליון דולר – 3 מיליון דולר = המכפיל, עכשיו אבדוק גם כמה מהר החלק המשמעותי של הכסף חזר למשקיע – IRR.
אז מי שאומר, אני לא אראה את הכסף 10 שנים לא נכון. קודם כל אני לא מעביר את הכסף מהיום הראשון, ואני גם מתחיל לראות אותו מהשנה החמישית, כשהשנה העשירית היא קצוות וזנבות, לאחר שרוב הכסף כבר חזר אלי.
יש מעין עסק שאנחנו משקיעים בו כסף והוא מחזיר לנו כסף וחוזר חלילה. בניגוד לשוק הסחיר, פה אני יכול להישאר ולצאת, אני תמיד מקבל כסף תזרימית ואני יכול להשקיע אותו מחדש.
השקעה בפרייבט אקוויטי היא השקעה עם שותפים שמתנהגים אחרת, וזו עוד אחת מהיתרונות שלה ולמעשה יתרון בהפחתת הסיכון. אלה שותפים עתירי הון שלא זקוקים לנזילות ורק מהסיטואציה הזאת נוצר, למעשה, האלפא.
