ניהול סיכונים בהשקעות | ראיון עם בועז ורשבסקי, מנכ”ל אובייקטיב

בחרתי לעסוק בניהול סיכונים בהשקעות אלטרנטיביות בעקבות לא מעט תהליכים שקרו בשנה החולפת, בעיקר בקרנות החוב הפרטיות – תהליכים שיצרו לא מעט תסכול בקרב משקיעים. ומי אם לא מנכ”ל חברת אובייקטיב לניתוח השקעות בשוק האלטרנטיבי – כדי לראיין בנושא הזה.

שווה להכיר ולהבין את תפקידו של גוף כמו אובייקטיב, שמספק אנליזות בהשקעות בנכסים לא סחירים ובקרנות אלטרנטיביות, כשאנחנו מבקשים לבחון השקעה. ושימו לב לדבריו החכמים בנוגע לקרנות הפתוחות – אלה הקרנות שנרצה להמשיך ולבצע אנליזה לאורך כל חיי ההשקעה. למה?

צפו/ האזינו/ קראו. אני בטוח שתמצאו הרבה ערך בתוכן הזה.

ניהול סיכונים בהשקעות: מהי אנליזת טרום השקעה?

נניח שאתה בן אדם פרטי, לקוח שהוא לקוח כשיר, ומגיע לך איש שיווק כזה או אחר עם קרן השקעה שיש עליה סיפור מאוד מעניין כזה או אחר. מה צריך לקחת בחשבון?

קודם כל, רק נזכיר שבכל תחום כדאי לבצע אנליזה ולבחון בצורה מעמיקה כל השקעה. בתחום הלא סחיר יש סיכונים מאוד מיוחדים, ולכן יש צורך בבחינה יותר עמוקה. ואתה דיברת קצת על מה שקורה בתקופה האחרונה, הנושא של נזילות זה גם חלק מהעניין. שהיכולת של משקיע להגיב לאירוע כזה, הוא לאו דווקא משהו שהוא יכול לעשות, אז מה הוא צריך לעשות? דבר ראשון בכלל להבין במה הקרן משקיעה, להבין את נכס הבסיס, לראות שזה מעניין אותו, שיש תשואה מעניינת ושהוא מבין את הסיכון באותו הנכס.

הדבר השני הוא מי הגורם שמנהל את הקרן? דבר מאוד מיוחד בתחום הלא סחיר, זה הייחודיות של הקרן ולדעת שהיא יכולה לבצע את אותה ההשקעה. אבל יש גם נקודות אחרות שאנחנו בוחנים.

ניהול סיכונים בהשקעה: כל סעיפי האנליזה, טרום השקעה

קודם כל, אנחנו לא נותנים המלצה אם להשקיע או לא – המטרה היא להנגיש את כל המידע למשקיע לגבי השקעה בקרן הספציפית ואחר כך כל אחד אחר כך, בהתאם להעדפות סיכון, מדיניות, אחזקות  וכו’ – הוא מקבל החלטה אם רוצה לבצע את ההשקעה או לא.

המבנה הוא תמיד קבוע:

רקע כללי על הקרן: מי הגוף, מי האיש מפתח, מה התשתית הארגונית, התשתיתי התפעולית, כל מיני ניגודי עניינים פוטנציאליים שיכולים להיות לו מפעילויות נוספות שיש.

פרק האסטרטגיה: מתארים מה קרן עושה, להבין את המדיניות שלה, כל תהליך ההשקעה, פלואו, חיתום, שותף, אסטרטגיית יציאה, מה המנגנון שיערוך, אירועים כאלה ואחרים שאנשים לא היו לגמרי סגורים על איך משערכים את הקרן ושלא יהיו הפתעות. חשיפות שונות, גם הדף מוצר לא תמיד מראה את כל ניואנסים הקטנים, המטרה שלנו היא להיכנס לעומק להבין את כל החשיפות שיש.

ניתוח של השוק: להבין את נכס הבסיס, מה הפוטנציאל, איזה עוד שחקנים יש בו ועוד.

ניתוח תשואות: תשואת היעד של הקרן, מבינים מה הגורמים שיכולים להשפיע על תשואת היעד, בודקים תשואות היסטוריות ובהשוואה לקרנות אחרות משווים לאלטרנטיבה בשוק סחיר, ובנים סוג של פרופיל סיכון-תשואה

מדיניות גיוס:  כל העלויות דמי נהול, דמי הצלחה, מנגנון נזילות להבין לעומק.

פרק הסיכונים: כל הסיכונים עסקי, אשראי, ריבית וכו’. וכל סיכון – מה ממתני סיכון שלו ומדרגים כל סיכון מנמוך עד גבוה.

פרק חוזקות: לצד הסיכונים, אנחנו גם מציגים את חוזקות הקרן אל מול השוק, המתחרות וכו’.

ומסקנות וסיכום הדברים לסיום.

ניהול סיכונים בהשקעה – קרנות חוב בפרטיות

קרנות חוב פרטיות – המוצר הראשון ששווק בישראל, מעטים המשקיעים שלא מחזיקים בקרן חוב פרטי.

אני לא מכיר הרבה אנשים ללא קרנות חוב פרטיות כי זה המוצר הראשון לדעתי שבעצם שווק פה בארץ והוא מוצר שהוא יחסית הכי נזיל, עם סגירה שהיא סגירה לא כמו ל-PE וכן הלאה. ואלי נתמקד בנושא הזה ותסביר לנו – מה לצורך העניין, ספציפית בתחום הזה, אולי בן אדם צריך לשים לב יותר?

כשמדברים על קרנות חוב צריך להבין את סוג ההלוואה:

חוב בכיר, חוב משני ועוד. שהמשמעות פה היא מאוד גדולה. כשהכל טוב ויפה, בסדר ממשיכים עם התשואות. אבל, כמו שאנחנו יודעים יש גם סייקלים פחות טובים והמטרה היא לבוא ולראות איך הקרן מתמודדת עם אותם אירועים ואם יש בטוחות, מה ה-LTV מה האפשרות של מימוש הנכס. מה תזרים שיש של אותן הלוואות?

חלק מהרעיון של הקרנות הפתוחות זה לבוא ולספק נזילות, אבל הנזילות, צריך לזכור, שבמקרה ויש אירוע כמו שחווינו בשנה האחרונה – עליית ריבית שמשפיעה גם על אלטרנטיבות השקעה או וגם על הנכס המושקע, יכול להיות אירוע שבו מבקשים את הכסף, שזה דבר לגיטימי, אבל צריך לזכור שאת הכסף הזה הקרן יכולה לספק רק באמצעות התזרים של אותה השקעה, של אותו פורטפוליו.

אז אם מדובר למשל על מח”מ קצר אז בסדר, יש יותר תזרים. אבל, אם המח”מים ארוכים או בכלל כל מיני השקעות שקשה לבוא ולממש אותן, זה נקודה יותר בעייתית.

פעילות הקרן מול ההלוואה

עוד נקודה שצריך לשים אליה, זה האם הקרן פועלת ישירות מול ההלוואה, או האם יש עוד צדדים שלישיים, פלטפורמות, שותף מקומי – דברים כאלה שלפעמים יש להם הרבה מאוד יתרונות כשיש גוף חזק שבאים ועובדים איתו ולפעמים זה יכול לסרבל את העבודה. זה חלק מאוד משהו שאנחנו מסתכלים.

ובהתאם לכל הנקודות שציינתי מקודם, מסתכל על ההשקעה, יכול להיות אזור גיאוגרפי שהיום הוא טוב או לא טוב. נניח תחום הנדל”ן – אם יש לך הרבה נדל”ן מסחרי או שיש לו חלק יזמי זאת הסתכלות אחרת. צריך בסופו של דבר לבחון את הפורטפוליו לעומק.

ניהול סיכונים בהשקעות: יש סיכונים שרלוונטיים לכולם

יש סיכונים שמן הסתם רלוונטיים לכולם. קח למשל סיכון ריבית שמאוד רלוונטית לחלק של האשראי, אז האם יש לדוגמא ריבית משתנה ואז התשואה עולה בהתאם? או האם משהו השתנה עכשיו כתוצאה מהריבית, נגיד האם הלווים הקיימים יכולים לשלם את הריבית החדשה? צריך שיהיה רציונל לשני הצדדים, זה שהקרן רוצה להרוויח יותר זה מעולה, אבל גם מישהו יכול גם לשלם את אותה ריבית? צריך תמיד לבוא ולהבין את שני הצדדים, סיכון בקרן אשראי זה הסיכון המרכזי ויש לו כל מיני היבטים שיכולים לבוא ולהשפיע על הסיכון הזה.

ניהול סיכונים בהשקעות: “אובייקטיב” זה שם מחייב.

אנחנו מדברים על איך זה עובד בפועל. אתה שואל אותי בתור מנהל פמילי אופיס. וכשאתה שואל אותי, הרי בסופו של דבר אתה מכיר את הלקוחות שלך, מכיר את הפורטפוליו שלהם ואת הסיכונים שהם רוצים. אם קרן פונה אליך או אתה פונה אליה, אתה עושה את הסינון הראשוני שלך שאתה יודע שזה משהו שמעניין את הלקוחות שלך. ואז אתה מגיע אלינו: גוף שמייצר אנליזה וניתוח ומסייע לך בהבנת רמת הסיכון של ההשקעה – לשיקוף מול המשקיעים והמשקיעות שלך.

אנחנו עוזרים לך לבחון את אתה הקרן. אתה פונה אלינו כשאתה מעוניין באנליזה ואנחנו צריכים את אישור הקרן כדי לספק לך את האנליזה.

השם של החברה זה “אובייקטיב“, זה שם מאוד מחייב. מישהו צריך לשלם את השירות, ואתה מכיר את הביקורות שיש על חברות דירוג, חברות ייעוץ וכו’ – אם הם מגיבים בזמן כן/ לא כי משלמים להן. וזה נושא שלקחתי בחשבון כשבניתי את החברה. והדרך שהתמודדתי עם זה היא דרך קצת שונה מאיך השוק עובד. דבר ראשון אנחנו הדגש שהאנליזה היא לא המלצה, אלא היא ניתוח בלבד.

 

אין תלות בין התקבולים להחלטת ההשקעה או להיקף הגיוס

היחידים שיכולים ליזום אנליזה או להזמין אנליזה קיימת זה רק משקיעים. הקרן לא יכולה לבוא ולהזמין את האנליזה, היא יכולה לפנות אליך ובמידה ואתה רוצה, “אובייקטיב” ניתחה אותה – והנה הניתוח. ואם אתה בתור משקיע מעוניין שהקרן תישא בעליות האנליזה  – זאת החלטה ביניכם. מי שיכול לשלם על השירות זה או אתה או הקרן – הכי חשוב שלא תהיה תלות בין התקבולים שלנו להחלטת ההשקעה של המשקיע ואין תלות בין התקבולים להיקף הגיוס.

ניהול סיכונים בהשקעות: קרנות פתוחות – לא להסתפק באנליזה טרום השקעה בלבד

משהו חשוב – דיברת הרבה על קרנות פתוחות. אנחנו עושים אנליזה בטרום ההשקעה, אבל חלק מאוד חשוב זה לא לעשות אנליזה ולשכוח מזה, אלא להמשיך לעקוב. אנחנו מספקים אנליזה שנתית. ואם קורים אירועים כאלה ואחרים במהלך השנה גם אליהם אנחנו מתייחסים. כי קרן פתוחה עדיין יש את המגבלות השונות, אבל עדיין אפשר לבוא לצאת מההשקעה והמבחינה הזאת חשוב המעקב המתמשך כדי לבוא להבין. יכול להיות שהקרן עבודת, הכל טוב אבל הנכס עצמו משהו קרה בו, או להיפך – איזשהו איש מפתח עזב. המשך המעקב הוא סופר חשוב.

אני זמין לכם לשאלות, לפרטים נוספים ולכל דבר נוסף בעניין. במייל ובטלפון.