קו-אינווסט, אסטרטגיית השקעה שהתפתחה בעולם הגופים המוסדיים והיא חדשה יותר בפרייבט אקוויטי.
היא נולדה מתוך רצון לייצר מצד אחד מכשיר או עסקה שטובה גם לקרנות הפרייבט אקוויטי וגם למשיקים בקרן. עסקת קו-אינווסט היא עסקה בודדת שבה משקיע מבצע עסקה לצד גוף ההשקעה, כלומר הפרייבט אקוויטי, ומחוץ לקרן. בד”כ אלו עסקאות בודדות שמבוצעות עם המשקיעים הקיימים בקרן, אבל מחוץ להשקעה בקרן. למה זה טוב?
קרנות קו-אינווסט. השקעה לצד הקרן
מצד קרנות הפרייבט אקוויטי, לפעמים הן אינן יכולות לבצע עסקה, שהם חושבים שהיא טובה, אלא מחוץ לקרן ובגלל כל מיני סיבות. בתוך קרן יש מנדט יש קריטריונים לאילו עסקאות אפשר להיכנס, באיזו אלוקציה, באיזה סיכון. לפעמים יש אחלה עסקה אבל היא לא מתאימה לקרן וזה יכול להיות מבחינת גודל, חוסר התאמה של האלוקציה או לסיכון שהקרן הגדירה לעצמה, לסקטור שהגדירה וכו’. וזו הסיבה שקרנות פרייבט אקוויטי לכאורה מוותרות לפעמים על חלק מנתח של עסקה טובה ומציעות אותה לשותפים שלהן, ל-LP’s.
הקרן תפנה לכל המשקיעים שלה או רק לכמה ספציפיים שהיא יודעת שהם בעלי הידע לבחון ולבצע עסקה כזאת ושיש להם מספיק הון. אפשר לראות היום שהרבה פעמים, בעיקר בשוק המוסדי, כניסה של משקיעים לקרן פרייבט אקוויטי כלשהי, תהיה מותנית ביכולת שלהם להצטרף בהמשך לעסקאות קו-אינווסט. זה דבר שכבר כמעט הפך לדרישת סף.
כבר בשלב הראשוני מחפשים את עסקאות הקו-אינווסט ומי שנפתח אליהן הם מי שכבר השקיעו בקרן או בקרן אחרת עם אותו מנהל, באסטרטגיה כזאת או אחרת וזאת כבר מערכת היחסים של קרן הפרייבט אקוויטי עם ה-LP’s שלה. הקרן מחפשת את המשקיעים שיחלקו איתה את הסיכון.
קרנות קו-אינווסט: No Fee No Carry
עסקאות הקו-אינווסט נולדו כשקרנות למעשה התקשו לשחרר עסקאות טובות. אלו עסקאות אטרקטיביות שקשה לשחרר אותן לכל השוק או לפזר אותן בין קרנות ולכן אתה, כמנהל קרן, רוצה להציע אותה לאותם גופים שיש לך מערכת יחסים מיוחדת איתם. עלות העסקאות האלה נמוכה יותר – בד”כ fee ו-carry נמוכים מאוד. ב-50% מהעסקאות האלה היום אין fee ו-carry בכלל. no fee, no carry, כך שיש כאן אטרקטיביות גבוהה.
מהן האפשרויות להיכנס להשקעה באסטרטגיית קו-אינווסט? שתי דרכים להיכנס לעסקת קו-אינווסט: אופציה א’ היא השמורה בד”כ למוסדיים והיא כניסה לעסקה בודדת מחוץ לקרן ובכל אסטרטגיה שהיא. אופציה ב’ היא לקחת את כל עסקאות הקו-אינווסט שלא מתאימות לקרן ולשים אותה תחת ויקל מיוחד משלו, שיש לו מערכת הסכמים שונה לחלוטין שחלה על החברות שיהיו בתוך הקרן המרכזית.
מדוע המוסדיים אוהבים השקעות קו-אינווסט? הגוף המוסדי היום צמא למידע שאפשר למנף כדי לתכנן אסטרטגיה קדימה, כדי להשקיע בנכסים שלא מסתובבים בשוק, אלא הם מנת חלקם של יחידי סגולה וכדומה. באמצעות עסקת הקו-אינווסט המוסדי נחשף למערכת שלמה של מידע שאחרת הוא לא היה נחשף אליו. כמשקיעים ישירים נקבל בעסקה כזאת מידע הרבה יותר זמין ושקוף מאשר אם היינו משקיעים בתוך הקרן. והגוף המוסדי שנכנס, מקבל כך מידע ויכולת גמישות שאחרת הוא לא היה מקבל.
קרנות קו-אינווסט, קצת מספרים
עסקאות בודדות כבר קיימות עשרות שנים, מן הסתם. אבל קרנות הקו-אינווסט גדלו מאוד בעשור האחרון. מ-2014 ועד היום, בפחות מעשור – שוק הקו-אינווסט גדל פי חמישה. עסקאות בודדות, ששמורות לגופים המוסדיים, נמצאות היום ביותר ממחצית התיקים.
בסוף 2022 נעשה סקר של Private Equity International בין גופי ענק בשוק המוסדי: כמה אלקוציה שלכם לקרנות פרייבט אקויויטי תקצו לקו-אינווסט ב- 2023. שני שליש מסרו שהם מתכננים להשתתף בהשקעות קו-אינווסט במהלך 12 החודשים הקרובים, זה אומר שכ-70% מהשוק מבצע עסקאות כאלה.
קלפרז, קרן הפנסיה הכי גדולה בארה”ב של קליפורניה, שמנהלת נכסים בסך כל השוק המוסדי הישראלי, הצהירה ששליש מההתחייבויות השנתיות שלה לפרייבט אקוויטי יהיו מוקדשות לקו-אינווטס. זה מראה על האמון שהמערכת נותנת בעסקאות האלו.
גם הפמילי אופיסס היום בעולם, לפחות כשליש מהם מבצעים עסקאות לקרנות קו-אינווסט גם הם יודעים היום להעמיד צוותים שיודעים לבצע DD (Due Diligence) על עסקה ספציפית, גם הם מבינים את האטרטקיביות של התחום הזה ומבחינת תרומה לתשואה רואים שעסקאות קו אינווסט , גם בקרנות מעורבות, הקו-אינווסט יגדיל את פוטנציאל התשואה בתיק. בין השאר, בשל הכלכלה השונה שהזכרנו קודם – no fee, no carry שאינה נוגסת בתשואות כמו הנגיסה בהשקעה בפרייבט אקוויטי “רגיל”.
בחירת מנהל קרן בעסקאות קו-אינווסט
לא כל קרן פרייבט אקוויטי יכולה לבצע בהכרח עסקאות קו-אינווסט או שנכון להיכנס לעסקאות הקו-אינווסט שלה. עסקאות שצריך להן שותפים תמיד היו ופה יש פה חשיבות גבוהה למנהל הקרן. בפרייבט אקוויטי על כל נגזרותיו -buyout, secondary או כל אסטרטגיה אחרת, אנחנו נותנים מנדט למנהל הקרן ולא יודעים בהכרח איך יראו העסקאות. אנחנו יודעים פחות או יותר את האסטרטגיה, באיזה שוק, מהן רמות סיכון שצריך לצפות להן, הביצועים ואיזה מידע אנחנו אמורים לקבל מהקרן.
אבל, ברגע שמגיעה אלינו עסקת קו-אינווסט, היכולת שלנו להסכים או לא להסכים לעסקה היא שונה והיא סבוכה פי כמה. בפועל, אחוז ההיענות לעסקאות קו-אינווסט הוא נמוך.
יש צורך עמוק להבין את העסקאות של קרנות הקו-אינווסט פנימה ולעומק הנתונים, ההיבטים המשפטיים, המיסויים ועוד. זה נכון שחגגנו את ה-no fee, no carry אבל האם יש monitoring fees למשל? מערכת ההסכמים היא שונה וצריך לבדוק אותה היטב ובעיקר, כשנכנסים לקרן קו-אינווסט ואנחנו לא הראשונים בשרשרת, אנחנו חייבים לדעת שיש לנו מנהל קרן שזו ההתמחות שלו.
ונסיים בטיפ
בעולם של הכשירים מה שרלוונטי בקרנות קו-אינווסט הוא לבחור מנהל עם ניסיון עתיר. כמו כל קרן גם בקרנות קו-אינווטס אנחנו צריכים לדאוג להשקיע בקרנות שלמנהל שלהם יש כבר טראק רקורד רחב, בגופים מוסדיים בעולם ובארץ ולא בקרן חדשה שאף מוסדי עדיין לא נכנס אליה.
ותודה לענבר שטיינר, מנהלת שותפה ב-Ha Global, על שהגיע לאולפן שלנו.
