אלוקציה אהובתי

השקעות בשוק הלא סחיר. הפודקאסט של LFO

Top Tier פרק 6 | קרנות פרייבט אקוויטי בישראל. עם רן בן אור

קרנות פרייבט אקוויטי בישראל. רו"ח רן בן אור, שותף מנהל בקרן טנא הישראלית בפרק על קרנות פרייבט אקוויטי כחול לבן. איזה הזדמנויות יש לקרנות פרייבט אקוויטי מקומיות בעסקאות בחברות פרטיות בישראל. ואיך זה קשור להעברה בין דורית. להאזנה, צפייה או קריאה

להאזנה:

קרנות פרייבט אקוויטי, ישראל. פרק בכחול לבן

עשינו סיבוב מסביב לגלובוס ואל תוך תחום ההשקעה בקרנות פרייבט אקוויטי ובפרק הזה נשאר בארץ.

רן בן אור, שותף מנהל בקרן טנא, אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות הוותיקות בשוק היום, מתארח בפודקאסט שלנו לפרק שישי של Top Tier.

קרנות פרייבט אקוויטי בישראל, קרן טנא

קרן טנא הוקמה בתחילת שנת 2005 ע”י הראל הלפרין, אייל עטייה ודורי בראון. בן אור הצטרף לקרן מיד עם היווסדה ומאז הם ארבעה שותפים מייסדים שעובדים ביחד כ-18 וחצי שנה. השנים סביב 2005 הן מעניינות בשוק ההון המקומי וכן לתחום קרנות פרייבט אקוויטי בישראל, וזה מגיע מכיוון הקיבוצים. על כך בהמשך.

קרן טנא הוקמה בתחילת דרכה כקרן פרייבט אקוויטי שתתמקד בהשקעה בתעשייה הקיבוצית. אלה היו השנים בהן נוצר בשוק צורך בהון פרטי, בעקבות הסדר הקיבוצים – ההסדר הכלכלי שהוציא את התנועות הקיבוציות מבורות החוב האדיר שצברו במהלך שנות ה-80′.
במהלך שנות ה-90′ היה הראל הלפרין ראש מטה הסדר הקיבוצים. אלה היו שנים בהן הכלכלה הקיבוצית הייתה בעין המשבר הפיננסי. החוב שהתפתח בעשור הקודם כאמור, התפוצץ לכדי תהליך ארוך של הסדר חוב עם הקיבוצים, ההסדר סוכם ונחתם בשנת 1996. “אריאל”, מספר בן אור, “היה לקוח חשוב של המשרד שעבדתי בו ותקופת ההסדר עם הקיבוצים היא בסיס ההיכרות בינינו.”

כל נושא הסדר הקיבוצים הוא הסדר החוב הגדול בתולדות המדינה. במונחים של היום מדובר על היקף של מיליארדים רבים של דולרים. המשבר הזה למעשה איים על היציבות של המערכת הבנקאית הישראלית. דה פקטו היא יכולה הייתה להגיע, בתסריטים גרועים, לחדלות פירעון בגלל המשבר הזה. הממשלה ביחד עם המערכת הבנקאית ועם התנועות הקיבוציות התארגנו כדי לפתור את המשבר ביחד.

הסדר הקיבוצים של שנות ה-90′: הזדמנות לקרנות הפרייבט אקוויטי

המחצית הראשונה של שנות ה-90′ היו השנים המרכזית (חלקן סוערות) של גיבוש ההסדר. ומה שמעניין הוא, שחוץ מההסדרה הפיננסית של הדברים, התקיים פה עוד צד ארגוני חשוב מאוד והוא היה הפרדת התעשיות מהקהילה. עד אז הקיבוץ והמפעל, הקהילה והעסק היו מעורבבים, הקהילה ניהלה את העסק הקיבוצי ולאו דווקא בצורה המקצועית ביותר.

הכלכלה הקיבוצית התבססה במידה רבה על התעשייה המסורתית ותהליך ההפרדה שלה מהקהילות היה עניין הכרחי כדי שהמפעלים האלה לא רק ישרדו, אלא ישגשגו. זה השלב שבו הוקמו דירקטוריונים מקצועיים כמו בכל תעשייה רגילה וחלק מהחברות שעד לא מזמן נוהלו ע”י החבר’ה של הקיבוץ, לפחות הבולטות שבהן, כבר הגיעו להנפקה בבורסה.

ההפרדה הזאת של התעשיות מהקהילות אפשרה להכניס קרנות פרייבט אקוויטי לוורטיקל הזה, ביניהן טנא. הקרן הראשונה, טנא 1, התמקדה בעולם התעשייה הישראלית הקיבוצית. “אולי לא היינו הראשונים להשקיע בחברות קיבוציות, היו לפנינו, אבל זה היה הפוקוס של הקרן מיום הקמתה. היא הוקמה עם היקף של 25 מיליון דולר בסה”כ. קטנה.”

לתעשייה בצמיחה: דרושות קרנות פרייבט אקוויטי

רובם המכריע של הקיבוצים הצטרפו להסדר עד שנת 2003, האחרון שבהם ב- 2006. וכך, סביב השנים האלה נוצר צורך אדיר בכסף אקוויטי למגזר הזה. תוך שנה וחצי הקימו בטנא את הקרן השנייה. בתוך שנתיים גייסה הקרן מ- 25 מיליון דולר ביום ההקמה למעל 200 מיליון דולר.

2005 הייתה נקודה מעניינת בכלכלה הישראלית והגלובלית. בעולם הגדול התאוששו משני משברים רציניים הדוט.קום והמשבר שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר. ובישראל הייתה האינתיפאדה השנייה.

“ב-2005 הסתדרו הכוכבים בשורה”, מסביר בן אור, “בכלכלה הישראלית נוצר צמא אדיר להון אקוויטי לצורך צמיחה. כמובן שיש את נתיב ההנפקות אבל לא תמיד חברות רוצות או יכולת להיות ציבוריות ולכן אם מסתכלים על שוק הפרייבט אקוויטי הישראלי באותה תקופה, הפלא ופלא, הייתה קרן פרייבט אקוויטי אחת – FIMI ובעולם הגדול זאת תעשייה ענקית.”

הבייבי בום של קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות

אז בין 2004 ל- 2006 בעצם התארגן כל שוק הפרייבט אקוויטי כמו שאנחנו מכירים היום. הקרנות המובילות שאנחנו מכירים היום – פורטיסימו, טנא, סקיי, קדמה, הן כולן התארגנו שם סביב התקופה הזאת, והכל בגלל הצורך האדיר בכסף לממן צמיחה.

“כמובן שאז גם הגיעה 2008”, מזכיר בן אור ומוסיף: “אבל צלחנו את המשבר ההוא וכל הקרנות הישראליות שאנחנו רואים היום בסביבה, כולן עברו את הגל של 2008 בהצלחה, חלק נולדו ממש אז. מתוך עשר קרנות פרייבט אקוויטי המובילות בישראל היום, כמחצית מהן חוגגות פחות או יותר 18 שנות פעילות.

קרנות פרייבט אקוויטי: נכנסות ברווח שבין הדורות

טנא, כאמור, הוקמה במטרה להשקיע בהזדמנויות הצמיחה של התעשייה הקיבוצית שלאחר הסדרי החוב, בקרן 2 והלאה המיקוד עבר לתעשיות ישראליות בכלל, לאו דווקא הקיבוציות. “אנחנו מתמקדים במקומות (בישראל) בהם צריכים אקוויטי לצורך צמיחה”, מסכם בן אור.

“ישראל היא מקום קטן ושוק קטן, אבל יש פה המון הזדמנויות. אנחנו פוגשים המון בשוק הישראל איזושהי וריאציה של הסיפור: אנשים שהקימו עשר אצבעותיהם חברה כלשהי. יש שם יזם שהוא כנראה מאוד מוצלח, שהצליח לפרוץ את מסגרת גבולות ישראל ולהגיע לשווקים בחו”ל. הוא הקים נניח לפני דור או שניים את החברה/ המפעל שלו.

ירידות בשווקים משבר 2008

“הוא יבקש לחפש שותף כמונו משלל סיבות: כי החברה הגיעה לתקרת זכוכית בניהול והיא מבקשת בעצם חוץ מכסף גם עזרה בניהול וזה קורה הרבה ויש לנו לא מעט עסקאות כאלה. סיבה נוספת הי העברה בין דורית.

לעיתים, אחרי דור או שניים של עסק משפחתי, יש קושי או שיקולים משפחתיים אחרים שלא מעבירים הלאה את המושכות ומחפשים את התשובה ב-קרנות פרייבט אקוויטי. אלה עסקאות שליטה שלנו, כאלה שאנחנו הופכים לבעלי השליטה העיקריים בהן. וזה תהליך שחייב את הליווי של אותה משפחה שהקימה את העסק.

“רואים היום בנושא העברה בין דורית רואים את זה המון. חבר’ה שהם דור המקימים, בנו מפעלים, העבירו לילד הראשון, נניח, והנכדים לא רוצים להמשיך את העסק והרבה פעמים זה עסק גדול מאוד. לפעמים הם פשוט לא מתאימים לנהל עסק וצריך לקחת את זה בחשבון.

בשביל קרן טנא משפחה זה כמו קיבוץ

בסופו של דבר זה מכירה של מניות. יש עסק שצריך להמשיך לפעול, הרבה פעמים יש בנוסף לבעלות של המשפחה על המניות, יש גם ניהול פעיל. המנכ”ל הוא בד”כ בעל המניות המרכזי ואחראי על הצמיחה – והוא כנראה גם זה שהגיע להחלטה שהפתרון שלו באיתור קרנות פרייבט אקוויטי  שייקחו ויצעידו את החברה קדימה, ולפעמים יש בני משפחה נספים שמעורבים בעסק בתפקידים שונים.

“יש דמיון  בין עסקה עם קיבוץ לעסקה עם משפחה שהחברה בבעלותה. ריבוי של דעות וכמה בני משפחה (או חברי קיבוץ, לצורך העניין) שמנהלים אותה – הניהול הפעיל, המנכ”לות, היא בד”כ בידי בעל המניות המרכזי ומי שאחראי על הצמיחה. הרבה פעמים יש בני משפחה נוספים שמעורבים בעסק בתפקידים שונים – מלוגיסטיקה ועד השיווק. וכאמור, כיהודים, לכולם יש דעות.

“אבל, אנחנו מרגישים מאוד נוח בסביבה האת, אנחנו יודעים לדבר את השפה, אנחנו מבינים את התרבות, אנחנו מבינים את הקשיים, את הצרכים ובד”כ זה מאוד מתאים והשותפות עם הקהילה שמחזיקה ביחד איתנו את המפעל היא מאוד מוצלחת. כמובן שלא תמיד, אין צורך ליפות את המציאות. אבל הבסיס מלמד באופן מובהק שאפשר לעשות דברים נפלאים בתוך המגזר הזה.

אחנו מתעסקים עם חברות טובות, מה שמעיד על ניהול טוב כך שבד”כ ההעברה מתבצעת לאורך תקופת ביניים שאורכת כ-5-7 שנים שבה מי שהוביל את העסק חייב נשאר ולעשות איתנו את המרוץ שליחים של העברת שרביט השליטה ולבסס הנהלה חזקה. כשהחפיפה מספיקה כדי להיפרד, נפרדים.

3 קיבוצים, 2 קרנות פרייבט אקוויטי ונטפים אחת

רוב קרנות הפרייבט אקוויטי בישראל נקראות ג’נרליסטיות – כאלו שלא מתמקדות רק סקטור ספציפי להשקעה, פשוט כי ישראל היא כלכלה קטנה יחסית ואי אפשר לבנות קרן הון פרטי משמעותית גדולה על בסיס סקטור עסקי אחד. יחד עם זאת “איכשהו יצא”, לדברי רן בן אור, שקרן טנא התעסקה רבות בסקטור החקלאי.

“בקרן הראשונה השקענו בנטפים. זו הייתה ההשקעה השנייה של הקרן, השקעה מאוד גדולה בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים. עשינו את זה לצד קרן מרקסטון שהייתה אז גדולה מאיתנו בעשרות מונים, אבל הניהול היה 50:50 – דירקטור מטעמנו ואחד מטעמם.

נטפים, התחילה בקיבוץ חצרים, שאידיאולוגית, עקבית ובלתי מתפשרת – לא מעסיק עבודה שכירה מחוץ לקיבוץ. אז, כשהעסק צמח מאוד וגם בשווקים בחו”ל, הפתרון שלה היה לתת סוג של זיכיון לשני קיבוצים אחרים לייצר את המוצרים ולשווק אותם בטריטוריות מסוימות. הן ממש חילקו את העולם ביניהם. וככה, דרך הרחבה לקיבוצים אחרים, הם הצליחו לעמוד בצמיחה במקום להכניס עבודה שכירה.

“זה עבד מצוין עד לנקודה שבה זה הפסיק לעבוד מצוין. נטפים כמו שאנחנו מכירים אותה היום נוצרה בשנות ה-90 כתוצאה ממיזוג שלושת החברות – של שלושת הקיבוצים לחברת לנטפים1. ובתחילת המילניום היא יצאה לדרך כחברה אחת בבעלות שלושת הקיבוצים.

נטפים דה מרקר קרן טנא

“הם הגיעו אלינו כשהם החליטו להכניס שותף מיעוט. הם עשו תהליך מכרז בינלאומי עם כמה קבוצות שהתמודדו על העסקה. לנו היה את יתרון ההיכרות עם המערכת אבל חיסרון אדיר שלא היה לנו מספיק כסף. אז התחברנו עם קרן מרקסטון והרמנו את העסקה הזאת ביחד.

כך נוצרה חברה שהיא בבעלותם של חמישה גופים: שלושה קיבוצים – חצרים, מגל ויפתח ושתי קרנות פרייבט אקוויטי – טנא ומרקסטון. לא משהו שקורה הרבה. ב-2011 כשטנא נפרדה מנטפים, מחזור המכירות היה פי 3 מהיום שנכנסנו.”

נטפים נמכרה ב-2011 (80% מנטפים נמצאים היום בבעלות חברת מקסיכם, ששילמה עליהם ב-2018 – לכל בעלי האחזקות – הקיבוצים וקרן פרמירה – כ-1.5 מיליארד דולר ביחד).

קרנות פרייבט אקוויטי: “המכשיר הנפלא קו-אינווסטמנט”

כ-30 מיליון דולר הם רף המינימום של קרן להשקעה, כשהתחום העליון הוא למעשה בלתי מוגבל, לדברי בן אור וזאת “בזכות המכשיר הנהדר שנקרא קו-אינווסטמנט”. בן אור וממשיך: “לפי הרגולציה של הקרן עצמה, היא לא יכולה להשקיע בעסקה בודדת יותר מ-20% מכספי הקרן (בעיקר משיקולי פיזור). ולכן, בקרן עם חצי מיליארד דולר, נוכל להשקיע פחות או יותר כ-100 מיליון דולר מכספי הקרן בעסקה, לא משנה כמה אנחנו חושבים שהיא נהדרת.

“ואז הדבר שאנחנו הכי אוהבים לעשות והמשקיעם שלנו הכי אוהבים שאנחנו עושים – זה השימוש במכשיר co-investment. זה הרגע שאנחנו פונים למשקיעים המוסדיים המובילים שלנו ומציעים להם להיכנס איתנו בעסקה שכבר בדקנו ואנחנו אוהבים אותה ואנחנו חושבים שכדאי להם. אלה הזדמנויות שמוסדיים מאוד אוהבים.”

על אסטרטגיית קו-אינווסט עם ענבר שטיינר הפניקס Value:

בכל אחד מהפרקים של Top Tier דיברנו על החשיבות של בחירת מנהל וכמה זו ההחלטה הקריטית ביותר בהשקעה בקרנות פרייבט אקוויטי. מערכת היחסים שבן אור מתאר כאן מול המשקיעים הגדולים שלו היא המחשה של ממש לקביעה הנ”ל. קרנות הפרייבט אקוויטי מחד והמשקיעים מהצד השני תמיד יחפשו להיצמד לטובים ביותר, לרוץ איתם למרחקים ארוכים. כשקרן מספקת למשקיעים שלה אמינות, ביצועים, קונסטינטנטיות, מקצוענות, כשהיא תבוא עם הצעה לעסקת קו-אינווסט שנרקמת או סקונדרי מעניינת, הסיכוי שהמשקיעים יקבלו אותה הוא גבוה.

קרנות פרייבט אקוויטי בישראל במציאות הכלכלית הנוכחית

“הסיפור הוא כזה: ברגע שיש עליית ריבית יש קורלציה ברורה בין ריבית לבין המכפיל המקובל בעסקאות של קרנות פרייבט אקוויטי. הקשר, וכל מי שלמד מנהל עסקים או מימון בסיסי יודע, שהמקבילה לעליית ריבית זה ירידת מכפיל.

“אז כמובן שמרגישים הצטננות במגזרים מסוימים, אבל בסוף כל עסקה היא כפתית שלג וזאת תקופה גם מפתיעה ואנחנו רואים הצעות במכפילים גבוהים. מצד שני, אנחנו חברה זהירה ובמציאות הכלכלית של היום אנחנו עוד יותר זהירים בקנייה. בעולם שלנו, להבדיל מעולם הסטארטאפים, שם מרגישים ממש סוג של התייבשות, אנחנו לא מרגישים שאנחנו מוצפים בפניות נואשות, זה ממש לא המצב.”

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או יעוץ במוצר פיננסי ו/או שיווק פיננסי ו/או ייעוץ מס/ ו/או יעוץ פיננסי ו/או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

עוד לקרוא במגזין:

רפורמת מסלולי ההשקעה

רפורמת מסלולי ההשקעה – עושים סדר בבלגן

רפורמת מסלולי ההשקעה של רשות שוק ההון תכנס לתוקפה ב-1/7/2024: רועי למפרט וערן שמחון מהראל ביטוח עושים סדר בפרטי הרפורמה וכיציד היא עומדת לשנות את השוק: שינויים הצפויים, השפעת הרפורמה על החוסכים וצעדים אופרטיביים לחוסכים ולמשקיעים. עוד וובינר מבית למפרט פמילי אופיס

קרא עוד »
דגל ישראל מחברת המשק הישראלי

המשק הישראלי | יום העצמאות 2024

המשק הישראלי 2024: בעיצומה של המערכה המורכבת, הגדולה והחשובה בתולדות המדינה, מה קורה עם המשק הישראלי? מה ניתן ללמוד מהמספרים ומה הצפי שלנו לבאות. עצמאות 2024 – ישראל במספרים

קרא עוד »

שנחזור אליך?

תודה שנרשמת לניוזלטר שלנו.

כדי לא לפספס אף הזדמנות להשקעה
כדאי לבדוק את טאב ה-Promotions שלך מדי פעם ואפילו להעביר את המייל ל-Inbox

מבטיחים לא לשלוח ספאם!